אלה היו שנתיים מוצלחות מאוד בעבור איחוד האמירויות והאיש שמנהל אותה בפועל, יורש העצר של אבו דאבי, השייח' מוחמד בן זאיד, בזירה האזורית. מדינה קטנה ביחס למדינות ערביות אחרות שנמצאת בפריפרייה של המזרח התיכון שהפכה למי שמכתיבה את הטון בשכונה ומי שמתווה את התהליכים האזוריים.    

אותה מגמה הגיעה לשיאה בהסכמי אברהם שחתמה עם האמירויות באומץ עם ישראל, מהלך היסטורי של נרמול יחסים שהוביל גם מדינות אחרות באזור ללכת בעקבותיה של אבו דאבי, אותה אחת שבאמצעות משאביה מצליחה להשיג בשנים האחרונות לא מעט מוקדי השפעה באזור וגם ביבשות אחרות.

את שנת 2022 סיימה האמירויות במגמה מעניינת שהיא מנסה להוביל, התקרבות לטורקיה ולאיראן, על הנייר יריבותיה המסורתיות ממחנות אחרים באזור (מחנה האחים המוסלמים והמחנה הפרו שיעי בהתאמה).

"המדיניות שלנו היא אפס סכסוכים באזור", תמצת לי לא מזמן בכיר אמירותי את המדיניות של הקברניטים באבו דאבי שמעדיפים להתעסק בפריחה הכלכלית, זאת שמאפשרת להם להפוך למדינת בעלת השפעה רבה.

אלא ששנת 2022 נפתחה בתזכורת כואבת שהאמירויות עדיין לא יכולה לנתק את עצמה לחלוטין מהסכסוכים האזוריים.

המתקפה של החות'ים מתימן בנסיכות אבו דאבי, שלפי הפרסומים, שולבו בה מל"טים, טילי שיוט וטילים בליסטיים, הייתה קטלנית ומורכבת והזכירה את המתקפה האיראנית נגד מתקני ארמקו בסעודיה בספטמבר 2019, מתקפה שהשביתה את אספקת הנפט.המתקפה באבו דאבי גבתה קורבנות, היא לא עשתה טוב למוניטין של האמירויות כמדינה בטוחה ושלווה ולא פחות חשוב היא קיבלה אישור רשמי מהשלטונות שם.

למה אני מציין את זה? כי מאז 2017 המורדים החות'ים בתימן כבר קיבלו אחריות על כמה מתקפות באבו דאבי ובדובאי, אלא שתמיד השלטונות הכחישו שמדובר במתקפות של החות'ים וחיזלשו.

למרות לקיחות האחריות האלה מ-2017 חשוב לומר שהאמירויות הייתה הרבה פחות על הרדאר של החות'ים בתימן שמקבלים תמיכה באיראן. סעודיה זאת שמובילה את המלחמה ב-2015 היא זו שתמיד ספגה וסופגת עד היום תקיפות בלתי פוסקת של החות'ים בעומק הממלכה. אחרי הכל תימן היא החצר האחורית שלה וגובלת איתה.

יתרה מזאת, בסוף 2019 האמירויות החליטה להוריד הילוך במלחמה בתימן והודיע על צמצום כוחות ופריסה מחדש. במילים אחרות נסיגה מהמלחמה שסופה לא נראה באופק. זה גם עוד אינדיקציה לכך שסעודיה והאמירויות לא תמיד רואות עין בעין.

אלא שבתקופה האחרונה משהו קורה בתימן בלי הרבה תשומת לב תקשורתית. לפני שנסביר מה קורה, בואו נסביר שנייה מה קרה ומי שולט איפה. מאז 2014 ו-2015 החות'ים שולטים בבירה צנעא ובעיקר צפונה, מחוז א-צעדה, מאיפה שהם מגיעים במקור, בגבול עם סעודיה. בדרום תימן המצב הרבה יותר מורכב, ערב רב של גורמים שבטיים וכוחות שנתמכים בידי האמירויות לצד כוחות שנתמכים בידי סעודיה. בקיצור בלגן.

לאחרונה קורה משהו מעניין, נראה שיש איזושהי תזוזה במאזן הכוחות בעקבות קרבות קשים במחוז שיבווה, דרום תימן, מדובר בעיר השלישית בגודלה במדינה ולא פחות חשוב יצרנית נפט וארנגיה. אז איך האמירויות קשורה לסיפור? נראה שהגיים צ'יינג'ר של הקרבות הוא כוחות שנאמנים לאמירויות ומקבלים מהם הכשרה ונשק. השם הכולל שלהם הוא "אלויה אל-עמאלקה" (חטיבות הענקיים). מדובר ב-12 חטיבות שכוללות 30 אלף לוחמים והם כך נראה גרמו לחות'ים להפסיד את השליטה במחוז. זה יכול תת להם מקפצה לשליטה במחוז אחר, קריטי, לא פחות, מחוז מא'ריב האסטרטגי.

בשורה התחתונה המורדים החות'ים זיהו שהאמירויות שוב נכנסת למשחק בתימן וגם גורמת להם לאבד נכסים בשטח. במקביל התקיפות של החות'ים בסעודיה הפכו כבר לשגרה שפחות מקבלת כותרות. תקיפה מוצלחת באמירויות, דבר שטרם נראה עד כה, מחזירה את החות'ים למגרש התקשורתי.  פה גם חשוב לומר שעוד לפני התקיפה באבו דאבי, החות'ים חטפו ספינה אמירותית בים האדום לפני שבועות ספורים.

ההקשר התימני אם כן ברור לחלוטין ובשונה מאותה מתקפה שהזכרנו של מתקני ארמקו בסעודיה, כאן ההערכה היא גם בצד האמירותי וגם במערב שאכן מדובר בחות'ים שהצליחו להוציא מתקפה במדינה שנמצאת במרחק של יותר מאלף קילומטר מהם, מפגן כוח מרשים מבחינתם.

השאלה היא מן הסתם הקשר של איראן ופה זה מתחיל להיות מעניין, כי בזמן שהאמירויות מנסה להתקרב בזהירות לטהראן, מי שנחשבת לשלוחה שלה בתימן מכה אותה באופן כואב. זה מעמיד מן הסתם את האמירותים בדילמה לא פשוטה עם תחילת שנת 2022. מצד אחד האמירותים לא ששים אליי קרב בטח לא עם איראן. מצד שני, שתיקה על המתקפה החמורה עלולה להציג את האמירויות כחלשה.

כרגע כך נראה האמירותים מתמקדים בשני מאמצים, הראשון גיוס הקהילה הבינלאומית וממשל ביידן להגדיר שוב את החות'ים כארגון טרור ווהשני מתקפות מסיביות בהובלת סעודיה בעומק תימן. מתקפות שכבר הובילו למותם של עשרות.

ספק רב אם מעגל הדמים יסתיים כאן כי נראה שמבחינת החות'ים, המתקפה באבו דאבי הייתה רק יריית הפתיחה ולאמירויות, מדינה שפריחתה וצמיחתה הכלכלית והתיירותית בנויה על השקט יש לא מעט להפסיד מההתכתשות הזאת שמתרחשת בזמן שהמדינה המפרצית מארחת את יריד האקספו בדובאי ושלל אירועים בינלאומיים אחרים. 

אם תרצו אחרי שנתיים זוהרות בזירה האזורית, שנת 2022 נפתחת עם כאב ראש לא קטן בעבור חברינו החדשים במפרץ. מי יודע? במציאות של היום אולי מערכות הגנה ישראליות יוכלו לסייע להם במשהו לבלום את המתקפות האלה.