"אולי אסד מת היום. הוא בטיפול נמרץ בגלל לחץ דם וסוכר. המשטר מודה בעצמו. ייתכן שמת". את ההודעה הזו קיבלתי אתמול אחר הצהריים מסורי שנמצא בגולה. משאלת לב לגיטימית שהרודן האכזר שאחראי למותם של מאות אלפים ולעקירתם של מיליונים, כבר לא יהיה בחיים.

זה היה זמן קצר יחסית אחרי שהתקשורת הסורית הממלכתית עדכנה באופן חריג שאסד חש ברע במהלך נאומו מול הפרלמנט.

בריאות מנהיגים במדינות ערב זו סוגיה שמטאטאים מתחת לשטיח כמה שניתן. כך היה עם אסד האב, עם מובארכ במצרים וגם עם אבו מאזן ברשות הפלסטינית. ולכן הסיפור הזה הוא כל כך יוצא דופן בנוף המזרח תיכוני.

נחזור להודעה שקיבלתי מאותו סורי. מצד אחד ההודאה של המשטר פותחת צוהר לשמועות על כך שאסד לא בסדר ואולי חולה הרבה יותר ממה שמספרים לנו כמו שחשב החבר הסורי מהקו השני. מצד שני היא אפשרה למשטר הסורי להוביל את הנרטיב של האירוע. במילים אחרות ליזום במקום להיכנס למגננה, כמו שקורה בדרך כלל כשיש שמועות על מצבו הבריאותי.

הרי בואו ננסה לנתח את תמונת המצב. ישיבת הפרלמנט התקיימה בשעות הצהריים. היו שם מאות חברי פרלמנט והכל ידע שאסד נואם באירוע הזה. בכל זאת פתיחת מושב הפרלמנט אחרי בחירות. גניזת הנאום הייתה מעלה תהיות רבות ובמקביל היו שם מאות חברי פרלמנט שמספיק שאחד מהם ידליף ויגיד שאסד התעלף או חש ברע ואנחנו באירוע אחר.

על כן באופן כמעט תקדימי משטר אסד החליט ליזום ואפילו להראות את הקטע שבו אסד לא חש בטוב ואומר לנוכחים לחכות דקה, יוצא מהאולם ואז חוזר ומספר שלא אכל וירד לו לחץ הדם ובהמשך ממשיך לנאום כרגיל.

בשנים האחרונות ראינו כיצד שמועה אלמונית פלונית על מצבו של אסד הופכת לכותרת בכלי תקשורת מרכזיים, גם כשהמשטר מכחיש. כאן הידיעה המקדימה בנוסף לתיעוד שפורסם די הרגו את הסיפור מבחינה תקשורתית. ייתכן שיהיה המשך ויתברר שזה יותר מנפילת לחץ דם, אבל היוזמה שנקט המשטר לא דבר שכיח.

בעיקר זה מעיד על ההבנה אצל המשטרים במדינות ערב שמה שהיה בעבר כבר לא יכול להיות היום והיכולת לחסום את התעבורה של המידע לרשתות החברתיות לא באמת אפשרי ולכן צריך לשלוט בנרטיב ולהוביל את האירוע במקום להיות מובל ואז להיות מוצב בעמדת נחיתות.

כאן חייבים להזכיר אירוע נדיר אחר שהתרחש לא כזה מזמן. ב-8 באוגוסט 2018, ללא התראה מוקדמת, פרסמה לשכת הנשיאות הסורית כי הגברת הראשונה, אסמה אל-אסד, חלתה בסרטן השד. צילום של הבעל, הנשיא אסד, מלווה אותו בבית החולים, צורף לידיעה הדרמטית.

זו למעשה הייתה הפעם הראשונה שהמשטר הסורי חרג מהקו שלו. גם פה ההבנה הייתה כי בסוף זה יתגלה ולכן כדאי להוביל את הסיפור. מעבר לזה, משטר אסד עשה שימוש ציני במחלת הסרטן של אסמה כדי לייפות את תדמיתה וגם את תדמיתו של בעלה, להראות צד אחר שלהם כביכול אחרי הזוועות שביצע המשטר בעמו והפרסומים על חיי המותרות שמנהלת אסמה.

יהיה מעניין לראות האם עוד משטרים במדינות ערב ילכו אחרי המשטר הסורי ולא יהססו לדווח על מצבו הבריאותי של המנהיג כדי לקבע נרטיב, גם כשזה רק לכאורה נפילת לחץ דם.